<h1>ספר מצות זמניות הלכ' נט"י</h1>
<h2>דף ד:</h2>
הדברים הצריכים נט"י קודם עשייתן הם שלשה. והם אכילה ק"ש ותפלה. ועיקר מצות החיובים אשר אזכרם בנט"י הוא קודם האכילה. ובלבד כשיאכל לחם או מיני מזונות וכל שטיבולו במשקה. אך כשהגיע זמן ק"ש או שעת תפלה, אם נזדמנה לו הנטילה כראוי מוטב, ואם אין לו מים כלל, והוא מתירא שיעבור זמנה, די לו כשינקה ידיו בעפר או בעשב הנמצא אליו תחלה, כמו שכתוב בפרק היה קורא בתורה [ברכות ט"ו ע"א], רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא. וסמכו זה לאומרם ז"ל ארחץ בנקיון כפי, בכל מידי דמנקי.
הדברים המפסידים המים הצריכים לנטילת ידים, הם חמשה. הראשון שנוי גוונם שנפל בהם דיו או דם או צבע מן הצבעים. השני שנתגלו, כי כמו שאסור לשתות מים מגולים כך הם אסורים לנטילת ידים. השלישי שנשתמשו בהם להדיח כלים או ירקות וכדומה לזה. הרביעי מים נפסדים עד שהכלב יתעב לשתותם למרירותם או למליחותם או לעכירותם או לסריחותם. החמישי מים שאובים מן המרחץ. שיעור המים הצריך לנט"י לא פחות מרביעית. ואין להריק מים על הידים לנטילה אלא בכלי שלם שיכיל רביעית. ולא יצא ידי חובתו לרחוץ בשברי כלים ולא בכלי נשבר אם תהיה השבירה בענין שלא יקבל טומאה. ולא בכלי נקוב אלא אם [כן] יכיל רביעית ממקום הנקב ולמטה. ולא יצא ידי חובתו אם יריק לו המים זולתו בחפניו על ידיו. והחלק הראוי לנטילה מן הידים, עד הפרק, לא פחות, ר"ל האצילים אשר בין אצבעותיו ובין הכף. ואיכות הנטילה המשובח, שיריק זולתו המים בכלי על שתי ידיו יחד. ואם אין שם זולתו ישים הכלי בין ברכיו ויריק המים על ידיו. ואם היה הכלי גדול כדמות חבית יטנו על צדו ויטול, או יריק בימינו על שמאלו ואחר כך בשמאלו על ימינו. ויריק המים על ידיו לא פחות משתי פעמים, ההרקה הראשונה, אשר היא לנקיות הידים מן הטינוף והליכלוך, צריך שישפיל ידיו למטה, וההרקה השניה אשר הוא לטהרה צריך שישא ידיו למעלה, כדי שלא ישובו המים אשר הריק בתחלה ויטמאום בעת הטוהר.
